בשנים האחרונות, התפתח שיח ער ביותר סביב הפצת פייק ניוז- בתקשורת, בממשלות ברחבי העולם ובאקדמיה. כולם מתארים את הפצת הפייק ניוז כתופעה מסוכנת (ובצדק) ולכן פיתחו אמצעים שונים ומגוונים להתמודד איתה.
אבל... עד כמה באמת פייק ניוז אשכרה משפיע עלינו?
על השאלה הזו ניסה לענות צוות חוקרים באירלנד, במסגרת מחקר, שממצאיו התפרסמו בחודש שעבר.
המטרה המרכזית של המחקר הייתה לבדוק, האם חשיפה לפייק ניוז מסוגלת לשנות את ההתנהגות של האנשים שנחשפו אליה.
לצורך העניין, הם גייסו כ-3,700 אנשים, שנחשפו לפייק ניוז לפיו סוגם מסויימים של מזון עשויים למנוע הידבקות בקורונה.
החוקרים מצאו, שהמשתתפים לא כל כך התכוונו ליישם את המידע שהם קיבלו. במילים אחרות, החוקרים הסיקו שחשיפה לפייק ניוז, ברוב המקרים, לא צפויה להשפיע על ההתנהגות של הגולשים.
לכאורה, אלו חדשות טובות.
אבל.... וכאן יש אבל גדול, יש כמה סייגים שצריך לשים לב אליהם:
הסייג החשוב ביותר הוא, שהמחקר בדק היחשפות חד פעמית לפייק ניוז. הוא לא בדק מצב שבו אנשים נחשפים לפייק ניוז לאורך זמן, כפי שקרה, למשל, לקראת בחירות 2016 בארה"ב.
במצב כזה, ההשפעה של הפייק ניוז על ההתנהגות שלנו אולי לא תתבטא בפעם הראשונה או בפעם השנייה, אבל עלול להיווצר כאן אפקט הטיפה ששוחקת את האבן- בחשיפה מספקת לאורך זמן, עלולה להיווצר השפעה מזיקה ארוכת טווח.
ההסתייגות השנייה קשורה לכך, שהפצת פייק ניוז יעילה היא אמנות- כמו שלא כל סופר מצליח למכור את ספריו בהצלחה, כך לא כל מפרסם פייק ניוז מצליח להפוך אותו לויראלי ולמשפיע.
כדי שפייק ניוז יהיה ויראלי, ההכנה וההפצה שלו צריכה לכלול כמה מרכיבים. המפיץ חייב להכיר את קהל היעד שלו היטב- הרגלי הגלישה שלו, החולשות שלו, הפחדים שלו והתשוקות שלו.
זה, בשילוב ניצול יעיל של הטכנולוגיה (למשל, שימוש בבינה מלאכותית ליצירת סרטונים מזוייפים), יגדיל משמעותית את הסיכוי של פייק ניוז להיות יעיל יותר בהשגת המטרה שלו.
לסיכום- המחקר מאירלנד הוא חשוב, אך יש לתת את הדעת על התמונה המלאה, במלחמה הפייק ניוז.
אופיר בראל הוא חוקר בסדנת יובל נאמן באוניברסיטת תל אביב ומרצה על פייק ניוז לארגונים ולקהל הרחב.