• אופיר בראל

הכירו שיטה בת ארבעה צעדים לזיהוי פייק ניוז

בעידן שבו הטכנולוגיה מתפתחת ללא הרף, גם הדרכים להפיץ מידע- כולל מידע כוזב- הולכות ומשתכללות. בתגובה לכך, חוקרים ואנשי חינוך ברחבי העולם מפתחים שיטות מגוונות כדי לעזור לנו לזהות מידע כוזב. שיטת SIFT היא שיטה שפותחה על ידי מייק קולפילד (Mike Caulfield), מומחה לאוריינות דיגיטלית באוניברסיטת וושינגטון. קולדפילד ניצל את משבר הקורונה על מנת לתרגם את המומחיות שלו בניתוח מידע מהרשת לצעדים מעשיים לזיהוי פייק ניוז. שם השיטה שפיתח- SIFT -הוא למעשה ראשי תיבות של אותם ארבעה צעדים, שיעזרו לנו בשיפוט המידע:


מהי כוללת שיטת SIFT?

עצרו (Stop): הדבר הראשון והחשוב ביותר שיש לעשות, כשנתקלים במידע כוזב, הוא פשוט לעצור- לא להתפתות לשתף אותו עם בני המשפחה והחברים. הסיבה לכך היא פשוטה- מידע כוזב הוא מידע שמעורר בנו רגשות שליליים של פחד, ספק ואי וודאות, שמניעים אותנו לבצע פעולה. במילים אחרות, מי שכותב מידע כוזב מנסה לעורר את הרגשות הללו כדי לדחוף אותנו לשתף את המידע.


בדקו את המקור (Investigate the source): חשוב לבדוק את המקור שפרסם את המידע שאתם קוראים. בדיקה כזו יכולה להתבצע הן על אתרים (האם מדובר באתר חדשות, אתר פוליטי בעל עמדה או אתר סאטירי?) והן על פרופילים בפייסבוק ובטוויטר. חקירת הפרופילים יכולה לגלות לנו האם מדובר באדם אמיתי או ב"טרול" או בבוט (חשבון אוטומטי), שיצרו את החשבון שלהם רק כדי להפיץ פייק ניוז.

ישנן כל מיני דרכים לדעת האם מדובר בחשבון אותנטי או לא. הנה כמה מהן: כמות ציוצים ופוסטים חריגה (מעל 50 ביום), שימוש בתמונות פרופיל לא ברורות או גנובות (למשל, שימוש בתמונות של דוגמניות מאתרים שמוכרים תמונות בתשלום), פרסום פוסטים שליליים בנושאים פוליטיים.


מצאו מקורות נוספים וטובים יותר (Find better coverage): העצה הזו למעשה משלימה את העצה הקודמת. אל תסתמכו רק על המקור שמונח לפניכם. אם המידע שאתם קוראים כעת הוא אמין, מן הסתם שהוא יימצא בעוד מקורות מהימנים רבים. עם זאת, חשוב לשים לב אילו מקורות נוספים לבחור. מאחר ואנחנו נוטים להאמין למידע שמאשש את תפיסות העולם שלנו, חשוב שנבדוק גם מקורות שמייצגים דעות הפוכות. בהקשר הזה, כדאי שאדם ימני יבדוק מידע שהוא נתקל בו לא רק באתרי חדשות המזוהים עם הימין, אלא גם באתרים המזוהים עם הצד השמאלי (וכן להיפך).


עקבו אחר רמזים נוספים (Track claims quotes and media to the original context): כאן, מדובר על בדיקת מאפיינים שונים של הידיעה, שלא קשורים לתוכן עצמו. מדובר למעשה במאפיינים כמו תאריך פרסום הידיעה, התמונות בהן נעשה שימוש ואפילו הדומיין שבו התפרסם האתר.


בדיקת התאריך היא חשובה, מאחר ולא פעם, מידע כוזב מתפרסם ללא תאריך, או שמידע אמיתי מהעבר מפורסם מחדש בהקשר שאיינו נכון. שימו לב לדוגמה המצולמת הזו:


במבט ראשון, מדובר בידיעה שמתייחסת לנגיף הקורונה, אך לחיצה על הקישור המדובר מראה שהידיעה התפרסמה בשנת 2009…. במילים אחרות, הידיעה המקורית היא נכונה, אך פרסומה מחדש 10 שנים לאחר פרסומה המקורי הוא צעד מטעה.


בדיקת הדומיין היא אמצי חשוב אף הוא: לעיתים קרובות, מי שייצור מידע מזוייף, לא יסתפק רק בניסוח משפטים שנראים נכונים, אלא אף יקים אתר שמתחזה להיות אתר מהימן ולגיטימי. ניתן להבדיל בין אתר מזוייף לאתר אותנטי באמצעות בדיקה דקדקנית של הדומיין (הכתובת המופיעה במעלה הדפדפן). פתחו את האתר החשוד ואת האתר האותנטי בשני דפדפנים שונים. האם הדומיין זהה בדיוק בשני המקרים? אם לא, יש סיכוי שמדובר באתר כוזב. הנה תמונה שממחישה את ההבדל בין אתר ABC NEWS אמיתי לאתר שהתחזה אליו (האתר הימני הוא האמיתי):



לקריאה על השיטה כולה ביתר עיון, כנסו לקישור הזה.


לסיכום


אחזור כאן בקצרה על ארבעת הצעדים לזיהוי מידע כוזב:

  • עצרו: אל תתפתו לשתף במהירות מידע כוזב

  • בדקו את המקור שפרסם את הידיעה: האם זהו אתר חדשות אמין או פרופיל אנושי אותנטי?

  • מצאו מקורות נוספים, שמפרסמים את המידע שנתקלתם בו

  • חקרו את המאפיינים הסובבים את המידע (תאריך, דומיין).


אופיר בראל הוא חוקר בסדנת יובל נאמן באוניברסיטת תל אביב ומרצה על פייק ניוז לארגונים ולקהל הרחב.

81 צפיות1 תגובות

בליץ Blitz | טל חזי © 2018  

 מקדמים תרבות חכמה בישראל!

  • 626px-Meetup_Logo
  • facebook_logos_PNG19751
  • YouTube
  • 1200px-WhatsApp_logo-color-vertical.svg.
  • 1200px-Instagram_logo_2016.svg

הצטרפו לרשימת הדיוור שלנו

לוגו בליץ רקע שקוף.png.png