בתחילת הקורונה הרגשתי מבולבלת, מבוהלת ומפוחדת. העסק שלי מתפתח כל כך טוב! הלקוחות שלי בדיוק לפי החזון והחלום :) שלי? למה דווקה עכשיו הדברים הטובים צריכים להיקטע? תפסתי את עצמי בדיאלוג זה ולא אפשרתי לו להתפתח. במקום זה שיניתי כיוון השיחה
ב - 180 מעלות.
שאלתי את עצמי:
- מה התקופה מאפשרת לי לעשות?
- איזו הזדמנות התקופה יוצרת לי?
ארגנתי רשימת רעיונות.
תעדפתי את הרשימה.
התחלתי להשקיע בהכי משמעותי - פרויקטים מול לקוחות, אלה שמביאים לי משכורת.
- ניהול פרויקט עבור חברת פארמה.
- התשלמויות מורים מקוונים (כמעט 200 משתלמים בסה׳׳כ)
אך היו גם לקוחות שהקפיאו עבודה.
בעיקר בתחום ייעוץ:
- הטמעת אג׳ייל,
- ייעוץ בתחום שיפור ביצועי צוותים
- הדרכות והרצאות פרונטליות.
הרשימה הפכה את הזמן שלי בבית (כאשר כל בני המשפחה נמצאים בבית וזה די לא פשוט לשמור על השפיות 🤪) לעמוס במיזמים בסדרי הגודל שונים ומאוד משמעותיים בשבילי.
זה גרם למשימות הבית (שאני אוהבת פחות, ממש) להפוך למשהו משני וטכני.
זה גרם לי ליעל דברים כדי לפנות לעצמי יותר זמן להשקיע בקידום הרעיונות שלי. לגייס עזרה, שת׳׳פ מבני המשפחה וממיקור חוץ.
זה הפך את הזמן שלי בחודשיים האחרונים לסופר מעניין 🤩
כל יום כל מיזם מתקדם קצת.
ובסה׳׳כ התקדמות משמעותית בדברים שמזמן היו ב wish list והיה מעט סיכויי שיתקדמו.
למה אני משתפת אתכם בזה?
אנחנו נמצאים איפה תשומת הלב שלנו.
אם אנו מקובעים על בעיה, אנו מפסיקים לראות מעבר לה. היא, כמו ביצה, ״בולעת״ אותנו עם הראש.
אנרגיה מתבזבזת ולא מניעה אותנו לשום מקום. או שכן, למקום של תסכול, מרמור, מצב הרוח ירוד ו.. אולי גם דיכאון.
אפשר לעצור את השיחה הפנימית עם עצמנו.
לאפס אותה.
להתבונן על המצב כאילו מלמעלה.
לשאול שאלות טובות: - מה היתרון במצב? - מה אני רוצה שיקרה? - למה זה חשוב לי? - מה אני מוכן/ה לעשות כדי שזה יקרה? - מה כדאי לי להפסיק לעשות? - מה הילדים שלי לומדים על החיים כשמסתכלים עליי?